מחוננים במערכת החינוך - תהליך האיתור ומסגרות הלימוד 

מיד לאחר חגי תשרי נבחנים תלמידי כיתות ב' בכל הארץ בבחינות השלב הראשון בתהליך המיון לאיתור ילדים מחוננים. במאמר זה אסביר על התהליך ואנמק מדוע חשוב להכין את הילדים לבחינות אלו.

 משרד החינוך אחראי על תהליך המיון בעזרת מכון הנרייתה סאלד. המבחנים נערכים לתלמידי כיתות ב' (בחלק קטן מהערים - כיתות ג'), והם מתנהלים בשני שלבים:

• בשלב א' ילדים שהוריהם נתנו את הסכמתם לכך (אין חובה אם כי הרוב המוחלט מאשרים) מבחן סינון ראשוני, ברמה גבוהה יחסית לגיל, הבודק בעיקר את הבנת הנקרא והחשיבה החשבונית.
המבחן כולל שני חלקים: הבנת הנקרא (סוג של קטע קריאה "unseen" שעליו הילד נשאל שאלות הבנה) וחשיבה חשבונית (בעיות חשבוניות שמנוסחות באופן מילולי וסדרות חשבוניות). משקל שני החלקים זהה פחות או יותר.
המבחן מתקיים בית הספר, בכל הארץ באותו יום ובאותה שעה (כמו מבחן בגרות). בית הספר אחראי על ניתוח התוצאות ובאחריותו להעביר למכון סאלד את רשימת 15% מתלמידי כל כיתה בעלי היכולת הגבוהה ביותר. תלמידים אלו יזומנו למבחן שלב ב'.
• במבחני שלב ב' נבדקות היכולות הקוגניטיבית של הילד יותר לעומק, מעין מבחן אינטליגנציה בזעיר אנפין. המבחן אורך כשעה ורבע והוא מתבצע על ידי מכון סאלד בשעות אחר הצהריים. המבחנים מתקיימים בחודשים ינואר-מרץ, תלוי במקום המגורים. יש מספר מועדים ובמקרה של בעיה מוצדקת  ניתן לבקש תאריך אחר.
המבחן הוא מבחן פסיכומטרי סגור ("מבחן אמריקאי" – בחירת תשובה נכונה מתוך מספר אפשרויות), הוא שונה מהמבחן הראשון, קשה יותר ודורש התמודדות גם עם לחץ של זמן מוקצב. המבחן מורכב מארבעה חלקים: מילולי, חשבוני,  צורני וידע כללי. הבוחנים יסבירו לילדים איך לענות על השאלות ואיך לסמן את התשובות. בנוסף יינתנו מספר דוגמאות שיפתרו במשותף עם כל קבוצת הנבחנים. עבור רוב  הילדים זו תהיה פעם ראשונה יתקלו במבחן מסוג זה וההסתגלות לקושי וללחץ הזמן לא תהיה קלה גם לילדים המוכשרים ביותר.

אנחנו מכירים את הילד שלנו, יודעים שיכולותיו השכליות גבוהות מהממוצע, ברור לנו שהוא חכם יותר מילדים אחרים ואין לנו ספק שהוא מחונן. אז מדוע הוא צריך להתכונן לבחינה שמטרתה לזהות את היכולות האלו בדיוק?

התשובה פשוטה מאד: זה ממש לא מה שבודקת הבחינה. ויותר מכך, סיכויו של מי שהתכונן להתקבל גדלים משמעותית לעומת ילד עם יכולות דומות שלא התכונן.

הבעיה היא שהבחינה לא משקפת רק את היכולות השכליות. צורת הבחינה גורמת לכך שילדים רבים לא מצליחים להביא את היכולות שלהם לידי ביטוי. ילדים שהתנסו בבחינות דומות וילדים שהודרכו איך להתנהל בבחינה מקבלים ציון גבוה יותר מילדים שלא וכיום יותר ויותר ילדים עוברים הכנה כלשהיא לפני הבחינה. בסופו של תהליך מתקבלת תוצאה סטטיסטית: מספר המקומות מוגבל ומשרד החינוך קובע רף שרירותי של מספר ילדים בכל אזור שיוגדרו כמחוננים ויוכלו ליהנות מתוכניות ההעשרה. לכן לא מספיק להיות מחונן, לא מספיק להצליח בבחינה, צריך להצטיין ולקבל ציון גבוה יותר מילדים אחרים.